דהב, סיני – ספטמבר 1973 שכבנו חבוקים, מזיעים, מתנשפים. גופה עטף את גופי. מרחוק נשמע השיר הלא נגמר ללנייה של דיפ פרפל ואני התאמצתי להקשיב למנגינה הנוגה. שקט, רק קולות הגלים משתלבים בשיר וחום אימים שלא הפריע לי כלל. היא שמה את ידה על הבטן שלי שעלתה וירדה עם כל נשימה. היא הסתכלה עלי וחייכה. […]
זה היה מוזר לראות אותה ככה. מוזר ומהפנט. לא יכולתי להוריד את העיניים. אני מכיר אותה כמעט שלושים שנה. ים של זמן. זה התחיל בהתנגדות עזה. כיתה ז' ואני ילד שחושב שהוא פופולרי. מה פתאום שהמורה תעביר אותי מקום. אותי. ועוד ליד הילדה הכי לא מקובלת בכיתה. בשכבה. בעיר. נאבקתי. התחננתי. אמרתי שאני לא רואה […]
30/4/20 היום ה 120 של השנה. היטלר התאבד בשלושים לאפריל, מלכת הולנד נולדה ביום הזה וגם אני. אז זה יום שמח. היום יום הולדת, היום יום הולדת. התעוררתי שהילד קופץ עלי עם בלון אדום. רק אדום. שמש בחוץ, ציפורים מצייצות ושש בבוקר. חייכתי מנסה להראות שאני שמח. אחרי ברכות נימוסיות משאר חלקי המשפחה נכנסתי להתקלח […]
300 מטר חימום המים קרים. שוחה בריכה אחת כדי להתרגל. הלוך חתירה. חזור חזה. התגעגעתי. מישהו חדש בקבוצה עוקף אותי משמאל במהירות. זה מעצבן אותי. תירגע. זה לא תחרות, כל אחד בקצב של עצמו. שוב לא התקשרתי לסבתא, חייב להתקשר, לא נעים. אסור לי לבקר אותה אני חושב. אני קופץ מפגישה לפגישה, מקניון לקניון. כן […]
שבת בבוקר. קצת קר וקצת אפור בחוץ. אבל מרגישים שהחורף תכף נגמר. אני יושב בבית כנסת מלא אנשים. המזגן פולט חום, החלון הפתוח מכניס משב רוח מרענן. מתנהלת מכירה פומבית סוערת ומספרים נזרקים באוויר. אני לא מבין מה הם מנסים לקנות ומה הם מוכרים. נראה שזה ריטואל שכולם אוהבים ומחכים לו. כולם עטופים בטלית ורק […]
שכתבתי ועצמתי עיניים. לא הייתי עייף אבל ניסיתי לחדד את המחשבה. החום בחוץ נאבק בלוח השנה ושוכח שכבר ספטמבר ואני מזיע. הורדתי את החולצה. רציתי להרגיש יותר חי. אז התפשטתי לגמרי. נותן לקרני השמש שנכנסו דרך החלון לשזוף את עורי. הייתי רפוי ושוב עצמתי עיניים. לא מתוך כוונה לישון. שמעתי זמזום של יתוש ולמרות שידעתי […]
אני שונא את הריח הזה של תחנת הרכבת. מן תערובת ריחות שלא מתחברת. אבל אני אוהב לנסוע ברכבות בשעות הבוקר המאוחרות. כי הן כמעט ריקות ורק אלה שפספסו את הבוקר נמצאים עליהן והם בדרך כלל לא מאלה שממהרים. הרכבת עצרה וירדתי. הרציף היה שומם. עומד לרדת גשם ציינתי לעצמי והלכתי לכיוון היציאה. הזדחלתי למעלית שלוקחת […]
לרגע חשבתי שראיתי אותה ברחוב. רחוב סואן אוטובוסים, גשם המון אנשים. אין סיכוי חשבתי שבאמצע רחוב אוקספורד אני אראה אותה אחרי כל כך הרבה זמן. התחלתי ללכת מהר מנסה לתפוס את הדמות שחומקת במיומנות מפתיעה בין האנשים הרעבים לקניות. היא נכנסה לתחנת הרכבת ואני מרחוק אחריה מנסה לצמצם מרחק. הייתי מרוכז רק במרדף שוכח בכלל […]
כשסבתא שלי נשמה את נשימתה האחרונה אני בדיוק הטחתי מיליוני זרעים לתוך קונדום שבלם את התקדמותם המהירה. כמובן שזה לא קרה באותה שניה אבל די בערך. כשיצאתי מהדירה, יום שמש באמצע חורף קר, הדלקתי את הטלפון ומיד הוא התחיל לצפצף בלי הפסקה. שלוש שעות לא הייתי אוןליין ונראה שהעולם התקדם כמה צעדים בלעדי. אבל בן […]
פתאום הוא שם לב שכבר שבוע הוא לא בדק מתי היא התחברה בפעם האחרונה. הוא התעכב על המחשבה שניה נוספת והמשיך בשגרת היום אבל מבטיח לעצמו לחזור ולבדוק את זה עם עצמו מאוחר יותר. הוא היה רגיש. לא במובן הרגיל של השפה שמתכוון למישהו פגיע ובכיין שלוקח ללב אלה יותר בצורה של רגישות לשינויים קלים. […]