מייקל אואן היה סוכן סוכנות מטעם עצמו. אף אחד לא מינה אותו, אף אחד במימסד כלל לא הכיר אותו אבל מייקל ראה בעצמו שליח של המדינה הציונית ומטרתו הייתה ברורה: להחזיר את כל יהודי העולם הבייתה. טוב אם לא את כולם אז לפחות חלקם ואם לא חלקם אז לפחות אחד.
היו למייקל אואן כמה בעיות אובייקטיביות בתפקיד שהוא מינה את עצמו אליו. הראשונה הייתה שהשם שלו כלל לא נשמע יהודי, בטח לא ישראלי. אם רק היו קוראים לי מיכאל הופמן, הייתי כבר משכנע לפחות כמה משפחות לעשות עליה, כך סיפר לעצמו.
הייתה גם את הבעיה שהוא לא דיבר עברית ומעולם לא היה בישראל. אני לא מרגיש שאני ראוי למדינה, שינן כל לילה לפני השינה. אני חייב לעשות משהו לפני שאוכל לדרוך בנמל יפו. כן גם זאת הייתה בעיה. מייקל אואן היה מעודכן לגבי מה שקורה בארץ מספרי החלוצים שאותם שב וקרא ונשא אותם במזוודה כאילו היו כתבי הקודש בכבודם ובעצמם.
הוא גם לא היה כל כך טוב בעבודה. מייקל היה נטול כריזמה בכלל ובעל חוט מחשבה מעורפל. ולמרות שתמיד קיבלו אותו יפה והציעו לו עוגה וקפה קשה היה לדמיין מישהו נסחף בלהט, נוטש הכל והולך אחרי מייקל כל הדרך אל הגאולה.
אבל הבעיה האמיתית הייתה שכולם חשבו שהוא שחקן הכדורגל מייקל אואן. מייקל הסוכן תיעב כדורגל וקרא לו משחק של שיכורים אנגליים חסרי תרבות. אבל מייקל הכדורגלן ריחף מעליו ולא נתן לו מנוח. בכל מקום שהוא הציג את תעודת הזהות שלו או הדרכון מייד השתנה היחס. הוא קיבל שידרוגים בבתי מלון, ארוחות חינם, הזמנות למסיבות ועוד כמה הצעות מנשים לא כשרות.
אבל זה הפריע לו בעבודה. כל פעם שהוא ניסה להסביר למשפחה למה כדאי לה לעלות לישראל, האבא היה גורר אותו לדיבורים על כדורגל. 'כן אני יודע שאתה זה לא הכדורגלן' שמע פעמים רבות. אבל איזה שחקן! מה הוא עשה לארגנטינה במונדיאל. כמה שמייקל ניסה להסיט את השיחה לארץ ישראל, לציונות וכל הדברים שכבר לא כל כך מעניינים תמיד הוא נתקל בחומה בצורה. לפעמים האבא היה קורא לבן והשכן וכולם היו מעלים זיכרונות. תמיד הייתה נגמרת הפגישה עם השאלה: ואת הגמר גביע של 2002 ראית?
השיא היה שהתקשרו מעיתון הארץ וביקשו לראיין אותו. מייקל הנרגש הסכים ובמשך ימים תכנן את הראיון. מה יגיד ואיך ישכנע למה ארץ ישראל היא העתיד והעם היהודי הוא העם הנבחר. אבל בסוף עוזי דן התקשר וביקש לראיין אותו לרגל הפרישה מקריירה מפוארת והאם הוא יתגעגע למשחק.
איך תהילת עולם עוברת חשב לעצמו שגם הוא, מייקל הסוכן, הפסיק לקבל הטבות בעקבות פרישתו של מייקל, הכדורגלן. אולי עכשיו אוכל להיפטר מהצל חשב. אבל כמו שהוא פרש מהכדורגל, זה פרש מהסוכנות.
בהחלטה של רגע החליט לבקר בישראל. אולי אני אעשה עליה חשב וכבר בשדה התעופה הרגיש זר. במונית הוא כבר חשב לחזור ובתל אביב סירב לצאת מהמלון. בלילה לפני הטיסה חזרה החליט להדליק את הטלוויזיה והוא נפל על ערוץ הספורט. התוכנית '50 השערים הגדולים של מייקל אואן' שודרה והסוכן בדימוס הצטרף במספר 28. כשהגיעו לגול מספר 1 נגד ארגטינה, הסוכן פלט לעצמו: האמת , שחקן גדול.